תפקיד המערכת הוסטיבורית

יש לנו מספר מערכות חישה שמטרתן לספק למוח שלנו את המידע הדרוש לו על מנת לבצע תנועה יעילה ואיכותית ובטוחה:

• המערכת הוסטיבולרית.

• 
  

  
• 
  

• מערכת הראייה.

• המערכת הסומטו- סנסורית.

ישנה חפיפה, השלמה, וסינכרון בעבודת מערכות חישה אלה, אותן המוח יודע לתעדף לפי הסיטואציה בה נמצא.

למשל, בחושך מערכת הראייה מוגבלת יותר, כאשר אנחנו עומדים על משטח לא יציב המערכת הסומטו- סנסורית מאותגרת מאוד.

לפי מהימנות וזמינות המידע המוח בוחר על מה הוא מסתמך. 

עם זאת, לכל מערכת יש מידע ייחודי אותו היא יודעת לספק. המערכת הוסטיבולרית והסומטו- סנסורית לא יודעות מה קורה מטר קדימה לגופנו ומערכת הראייה אינה יודעת איפה הגוף או הגפיים שלנו מבלי להסתכל עליהן ממש, אבל אף אחד מאיתנו לא מסתכל על הרגל שלו כדי להבין איפה היא תוך כדי הליכה או עמידה.

לפיכך, שלושת המערכות האלה צריכות לתת מידע מהימן ומהיר ככל האפשר למוח על מנת שנוכל לבצע פעולה יעילה אנרגטית ויעילה בזמן תגובה, והמוח צריך לדעת מאיפה הוא לוקח כל סוג מידע אותו הוא צריך.

המערכת הוסטיבולרית היא המערכת היחידה שיודעת לייצב מבט ולהפעיל את הרפלקסים הייחודיים לה בזמן המהיר ביותר על מנת לשמור על יציבות במהירות בינונית ומעלה.

כדי להמחיש מה קורה ללא המערכת הוסטיבולרית- כל צעד שהייתם מבצעים, גם בלי להוסיף תנועת ראש צוואר, הייתה נראית כאילו אתם על טרמפולינה.

הסיבה היא שעד שהמוח היה מבין שהתרחשה תנועה בהסתמכות על מערכת הראייה והסומטו-סנסורית בלבד, היה עובר זמן רב מדי והתמונה שהייתם רואים הייתה מרוחה, אם לא שונה לגמרי בכל צעד שהייתם עושים.

במקום תנועה חלקה וחדה המאפשרת תנועה יציבה ובטוחה, מתקבלת תמונה מרוחה או חוסר אוריינטציה כללי, כיוון שלא הייתה אפשרות לייצר תנועת עיניים מהירה בזמן המתאים.

פרט לייצוב המבט, וייצוב הגו והגפיים בהתאם לתנועות הראש (פסיביות ואקטיביות), המשמשים בעיקר לשיווי משקל. המערכת משמשת להתמצאות במרחב וגם סיוע בפעולות אוטונומיות כגון ויסות לחץ דם.