מבנה המערכת, מאיפה מגיע המידע מחיישני האוזן אל המוח? המערכת הוסטיבולרית בנויה ופועלת באופן שנותן מידע 24 שעות ביממה למוח, גם בשינה, היכן הראש נמצא, ולאן הוא זז. אם הוא לא זז אז האוזניים "משדרות" שהראש לא זז. כל המידע שחיישני שיווי המשקל של האוזן קולטים, עוברים דרך שני עצבים פריפריים- עצב וסטיבולרי עליון (תעלות חצי מעגליות קדמית וצידית+ היוטריקל), ועצב וסטיבולרי תחתון (תעלה חצי מעגלית אחורית+ סאקולה). שני עצבים אלה מתאחדים במסלולם והופכים לעצב שיווי המשקל הוסטיבולרי, שלאחר מכן

יש לנו מספר מערכות חישה שמטרתן לספק למוח שלנו את המידע הדרוש לו על מנת לבצע תנועה יעילה ואיכותית ובטוחה: המערכת הוסטיבולרית. מערכת הראייה. המערכת הסומטו- סנסורית. ישנה חפיפה, השלמה, וסינכרון בעבודת מערכות חישה אלה, אותן המוח יודע לתעדף לפי הסיטואציה בה נמצא. למשל, בחושך מערכת הראייה מוגבלת יותר, כאשר אנחנו עומדים על משטח לא יציב המערכת הסומטו- סנסורית מאותגרת מאוד. לפי מהימנות וזמינות המידע המוח בוחר על מה הוא מסתמך.  עם זאת, לכל מערכת יש מידע ייחודי אותו היא יודעת לספק. המער

מילה אחת המכילה טווח רחב מאוד של מצבים. באנגלית למשל, יש לנו מלים רבות המתארים סוגים שונים של תחושות אליהם אנחנו מתייחסים כאל "סחרחורת" בעברית. לדוגמה: VERTIGO, DIZZINESS, ROCKING SENSATION, SWAYING, BOBBING, GIDDINESS ועוד. חשוב להדגיש, המלים הכתובות מעלה הן שמות סימפטומים ולא אבחנות, אתאר בקצרה מה הכוונה מאחורי אותן מלים: ורטיגו - תיאור של סחרחורת סיבובית מהירה. לרוב מבעיות במערכת הוסטיבולרית הפריפרית. דיזינס - סחרחורת שיכולה להיתפס כסיבובית, אך לא מהירה כמו ורטיגו. בעברית

במקצוע הפיזיותרפיה כידוע יש תחומים רבים. ישנם תחומים שעיקר העשייה בהם היא שיקומית, ישנם תחומים יותר סיעודיים, טיפול באשפוז ובקהילה, וקידום בריאות. בכולם בסופו של דבר המטרה היא לאפשר תפקוד מיטבי בתוך האילוצים הקיימים, ושיפור איכות החיים ככל האפשר. "אף פעם לא שמעתי על שיקום וסטיבולרי" ודאי יצא לכם לשמוע על שיקום אורתופדי, שיקום נוירולוגי, שיקום נשימתי ועוד, ובכל זאת, מה זה אומר שיקום וסטיבולרי? המילה וסטיבולרי מגיעה משם מערכת שיווי המשקל, זו שבאוזן הפנימית ולה סעיפים במוח- מערכ