שאלות נפוצות
אספתי כמה שאלות שמטופלים בדרך כלל שואלים
?מה ההבדל בין סחרחורת לורטיגו
קודם כל, צריך לעשות סדר. מדובר בשתי מלים המתארות סימפטום ולא אבחנה או מקור לבעיה.
בעברית אנחנו משתמשים אוטומטית במילה סחרחורת לתאר מגוון רחב של תחושות שמשמעותן שתמונת העולם זזה לנו גם בלי תנועה שלנו, תחושת חוסר יציבות, או שתיהן יחד.
המילה ורטיגו היא מונח מקובל לסוג ספציפי של סימפטום המתאר תחושה שהעולם מסתובב סביבנו מהר, או את התחושה שהראש שלנו מסתובב מהר.
אז, בעברית יש לנו מילה אחת שאנחנו משתמשים בה לתאר מגוון מאוד רחב של תחושות ובעיות שמפריעות לנו. לעומת זאת באנגלית למשל, ישנן מלים המתאימות למצבים ספציפיים, כמו המילה ורטיגו.
באופן כללי, לתחושת ורטיגו יש גורמים שונים מאשר לשאר התחושות למשל כמו תחושת ה-Dizziness שבעברית אנו נוטים לקשר לה את תחושת השיוט. ישנם אנשים הסובלים מתת תפקוד וסטיבולרי משמעותי אך כלל אינם מדווחים על סחרחורת אלא רק על תחושת חוסר יציבות בעמידה, הליכה או פעילות גופנית אחרת.
לסיכום, כשאנו מגיעים לטפל בסחרחורות, יש צורך בספציפיות רבה יותר מאשר המילה הכללית. בנוסף, המילה ורטיגו לא כוללת בתוכה את כלל מצבי הסחרחורת. ישנה חשיבות בהבנת הסימפטום הספציפי, להבנת מקור הבעיה ודרך הטיפול.
האם פיזיותרפיה תעזור?
ככלל, בהחלט כן. רוב הסחרחורות האקוטיות מקורן בבעיות במערכת הוסטיבולרית הפריפרית, וגם כאשר הן ממקורות אחרים בהחלט ניתן לשפר את הסימפטומים משמעותית ואף להחלים מהם בטיפול פיזיותרפיה וסטיבולרית (וגם ממצבים כרוניים).
על מנת לדעת מה מקור הסחרחורת שלכם יש צורך באבחון קודם כל, ולכן גם בהקשר הזה בכל מקרה לאבחון פיזיותרפיה וסטיבולרית יש מרכיב מרכזי בתהליך, וכמובן המשך הטיפול בהתאם לממצאים.
ישנם מצבים בהם לא ניתן לטפל בפיזיותרפיה, הכוונה להפרעות משמעותיות שמקורן במערכת העצבים המרכזית, חלקן מצב חירום רפואי. באבחון יבוצע תשאול וגם בדיקה מעמיקים על מנת להבין מה מקור הסחרחורת שלכם, ואם יש חשד שמדובר במצב חירום רפואי, הדבר הראשון שיש לעשות היא הגעה לטיפול רפואי בהתאם למצבכם.
לאחר טיפול במצב החירום הרפואי, ברוב המוחלט של המקרים מומלץ ביותר להגיע לטיפול פיזיותרפיה על מנת להחזיר יכולות לקדמותן, לקבל הדרכה לתרגול והתנהלות, ולשפר את איכות החיים.
?כמה טיפולים נדרשים בדרך כלל
תלוי בבעיה שאתם מתמודדים איתה.
כאשר מדובר בקריסטלים, רוב הפעמים יש צורך בטיפול אחד, לעתים יש צורך בטיפול נוסף.
כאשר מדובר בתת תפקוד וסטיבולרי (יכול להיגרם ממספר סיבות, ניתן לקרוא בבלוג באתר), תלוי מה הגורם לירידה בתפקוד, ולעומק הפגיעה במערכת הוסטיבולרית. ככלל, הדרכה והסבר על הבעיה ודרך הטיפול, התאמה ודיוק התרגילים לרמתכם יחד עם התקדמות הדרגתית למעשה מקצרת משמעותית את התהליך. ייתכנו כ 3-6 מפגשים, בהתאם למצבכם הספציפי ולתרגול שלכם.
במצבי סחרחורת כרונית, המנעד עוד יותר רחב, לעתים זה עובר אחרי טיפול אחד והדרכה, לעתים יש צורך בליווי לפרק זמן ארוך יותר, שבועות ארוכים- חודשים, עם מפגש אחת לשבועיים להתאמת טיפול ותרגול.
בכל בעיה איתה מתמודדים, קיים בכל מקרה קשר רציף ביני לבינכם לטובת התקדמות הטיפול ושאלות שעולות.
?האם הסחרחורת תעבוד לבד
לשאלה זו ראוי להתייחס לפי מספר מצבים שונים. תמיד יש צורך באבחון ולא להניח שכבר אתם יודעים במה מדובר גם אם בעבר סבלתם מסחרחורת, על מנת לשלול מצב חירום רפואי ולאפשר קבלת טיפול מתאים.
במידה שמדובר בקריסטלים, BPPV- הגורמים לורטיגו עוצמתי בעת שינוי מנח לרוב למשך זמן של פחות מדקה, 30% מהאנשים מחלימים בצורה ספונטנית בטווח זמן של ימים- שבועות. ככל שקיימת עלייה בגיל, ותחלואה רלוונטית נלווית, אחוז ההתאוששות הספונטנית יורד.
יש לקחת בחשבון את הסכנה המשנית לנפילות- קריסטלים אינו מצב חירום רפואי, אך נפילה וחבלה (בעיקר בראש) כתוצאה מכך הינה דבר נפוץ והיא בהחלט יכולה להוביל למצב חירום רפואי.
לכן הדרך הכי טובה מבחינת משך הסבל, הבטיחות והבריאות שלכם, היא לטפל ולא להמתין להתאוששות ספונטנית שעלולה גם לא לקרות כלל.
במצבים של דלקת בעצב הוסטיבולרי, תחושת הורטיגו החזקה תחלוף ספונטנית עם ההתאוששות מהדלקת, תוך כ24-48 שעות כתלות בחומרת הפגיעה ומידת התנועתיות שלכם.
ההתאוששות מהסימפטומים הנוספים כגון חוסר יציבות ותחושת סחרחורת שמתגברת עם תנועה יכולה להימשך גם 6 שבועות לאחר מכן.
מומלץ ביותר להגיע לטיפול פיזיותרפיה וסטיבולרית לשיפור מערכת שיווי המשקל והתאוששות מסימפטומים של סחרחורת ופחד מתנועה, וחוסר היציבות. הטיפול יאיץ את תהליך ההחלמה וגם יאפשר להגיע לרמה גבוהה יותר בסיום התהליך בהשוואה למצב בו אין התערבות כלל.
במחלת מנייר בדרך כלל משך הורטיגו הוא מספר שעות קשות מאוד, הורטיגו פוסק אבל סימפטומים כרוניים של סחרחורת יכולים להיווצר בנוסף לחוסר יציבות עקב הפגיעה הוסטיבולרית הנפוצה.
במצבים שונים של סחרחורות כרונית, לרוב התהליך הוא של הימנעות מתנועה, והימנעות מהגורמים הפרובוקטיביים (המעורררים את התחושה הלא נעימה) והצרה היא שבדרך כלל זה לא מספיק כי כל פעם משהו אחר הופך להיות לא נעים.
לעתים מגיעים למצב של חוסר תפקוד כתוצאה מסימפטומים ערים והצפה של כל גירוי חושי גם אם הוא בדרגה קלה.
במצבים אלה חובה לטפל בפיזיותרפיה וסטיבולרית, חלקם יעברו מהר יותר מאחרים, הדרכה וליווי הם חלק משמעותי בתהליך לצד התרגול, העבודה ההתנהגותית-מנטלית, והסיוע מדיסציפלינות טיפול נוספות בהתאם לצרכיכם.
לסיכום, בחלק מהמקרים הסחרחורת תעבור לבד, אך ברובם לא. בחלק מהמקרים הטיפול מאוד קצר וממוקד ולעתים התהליך ממושך יותר. כדאי לזכור שתיתכן אף החמרה כתוצאה מהימנעות מהתמודדות ומטיפול. חשוב לא להדחיק מצבים אלה, ולקבל את הסיוע שצריך לפני שכדור השלג גדל.