מבנה המערכת הוסטיבולרית

האוזן האנושית מחולקת לשלושה חלקים:

1) אוזן חיצונית, אפרכסת עד סוף תעלה השמע, עד עור התוף.

2) אוזן תיכונה עור התוף ועצמות השמיעה (בצד השני, הפנימי של עור התוף), וחצוצרת השמע-  מעין צינורית המחברת את האוזן התיכונה אל הלוע/אף.

עד כאן שני חלקים אלה מחוץ לגולגולת.

3) האוזן הפנימית נמצאת בתוך הגולגולת (עצם טמפורלית), שזה עוד שלב פנימה מהאוזן התיכונה. בחלק זה נמצא המבוך (Labyrinth), שהוא המבנה הכולל את המערכת הוסטיבולרית הפריפרית והשבלול שהוא איבר החישה של מערכת השמיעה.

ניקח לדוגמה אוזן אחת.

המערכת הוסטיבולרית עצמה מורכבת משלוש תעלות חצי מעגליות: קדמית, אחורית, צידית. תפקידן הוא לקודד למוח תנועת תאוצה זוויתית של הראש- כמו סיבוב של הסנטר לכיוון אחת הכתפיים, הטיית אוזן אל הכתף, ולמעשה מייצר תמונה תלת ממדית למוח על תנועת הראש במרחב.

שני איברים נוספים הם האוטוליטים: יוטריקל וסקולה.

תפקידם לקודד תאוצה לינארית (מעלית, בלימה והאצה ברכב, תנועה צידית ישרה), וגם מיקום הראש ביחס לכוח הכובד.

בכל החיישנים שציינתי (תעלות+אוטוליטים), ישנם תאי שערה שתנועתם מודיעה למוח על התנועה המתרחשת.

באוטוליטים, על תאי השערה יש מעין כדורי סידן, הידועים בשמם "קריסטלים" המסייעים בחישת אותם תאי שערה, והם חלק בלתי נפרד ממערכת שיווי המשקל הוסטיבולרית הפריפרית.

כל אחד מהחיישנים מחובר לעצב המוליך את המידע לכיוון המוח, ישנם שני עצבים וסטיבולריים- עליון ותחתון, המתחברים לעצב וסטיבולרי אחד, ולאחר מכן אותו עצב וסטיבולרי מתחבר לעצב השמיעה, וכך הם מרכיבים את העצב השמיני של המוח: Vestibulo- Cochlear Nerve.

העצב הזה נחשב עצב פריפרי עד הגעתו לגרעינים הוסטיבולריים בגזע המוח, משם הוא למעשה כבר הופך לעצב של מערכת העצבים המרכזית.

אותות המערכת הוסטיבולרית משם מתפצלים למוחון ולמקומות נוספים במוח שאחראים להשתמש במידע לטובת ייצור רפלקסים, תנועה, שמירה על שיווי משקל תפיסה מרחבית ואף רפלקסים אוטנומיים. המערכת עובדת 24 שעות ביממה, גם כאשר אנחנו ישנים.